תפריט

מושגים בדיקטטורות

מאת: ד.ב.
תאריך: 21.12.2014

תכנית חומש – תכנית ניהול כלכלית שיישם השלטון בסובייטי המגדיר את היעדים הכלכליים של השלטון לתקופות סבב של חמש שנים, מטרת התכנית הייתה ליצור בירוקרטיה המפקחת על תפוקת היצור, לזרז את תיעוש המדינה, למנוע היווצרות כוח כלכלי חופשי ולשלוט בצורה מלאה על הכלכלה. כל חריגה מהמשימות שהוצבו בתכנית התפרשו כפשע כלכלי ופוליטי. [1]

פוליטביורו - הלשכה הפוליטית - הייתה גוף מרכזי במפלגה ובממשל הסובייטי ותפקד כגוף הסמכותי הבכיר של המערכת הפוליטית כולה: ענייני פנים, כלכלה, חוץ ובטחון. את החלטותיו היה מעביר הפוליטביורו לביצוע ישירות לגופים המנהליים הרלוונטיים. בתקופת סטלין הוא דאג להוריד סמכויות מגוף זה במטרה להחליש אותו ובכך להיות המנהיג הסמכותי היחיד. [2]

קולקטיביזציה – משק קולקטיבי - השלטון הסובייטי החליט לבטל את המשקים הפרטיים ( שהוו איום על האליטה השלטונית הסובייטית ) במשקים קולקטיבים גדולים. הסיבה למעבר למשק קולקטיבי נבע מכמה סיבות: הסיבה האידיאולוגית – סוציאלית המחלקת את כל רווחי המשק בין כל העם אל מול האידיאולוגיה הקפיטליסטית, סיבה למנוע התחזקות של מעמד הקולקים שיכול להוות תיגר על המשטר, סיבה טוטליטרית – כלכלה ריכוזית.[3]

שתי המהפכות – על פי התאוריה המרקסיסטית המעמד החלש בחברה (האיכרים) יקוממו מהפכה שתפיל את המשטר הקפיטליסטי ויקימו משטר סוציאליסטי במקומו. היות וברוסיה לא היה שלטון קפיטליסטי אלא שלטון צאר, התפתחה תאוריית שתי המהפכות הטוענת כי קודם כל תקום מהפכה שתפיל את שלטון הצאר, במקומו יקום שלטון זמני במהלכו המדינה תעבור תהליך תיעוש ותהפוך קפיטליסטית ורק לאחר מכן תבוא המהפכה השנייה שתחליף את הקפיטליזם בשלטון סוציאליסטי. [4]

שמש העמים – סטלין בתקופת שלטונו יזם פולחן אישיות על עצמו בכינוי "שמש העמים" המצטייר כמנהיג העליון נושא האמת המוחלטת שלא שוגה מעולם. מטרתו הייתה להדמות לאישיות-על הנערצת על כל העם ובכך להצדיק את כל סמכויותיו האבסולוטיות.[5]

תנועת ה-4 במאי – תנועה שקמה ברבעי במאי 1919 בו יצאו אלפי סטודנטים סינים למצעד בכיכר טיינאמן בדרישה לפטר את השרים הפרו-יפנים ודרישה לסרב להסכם שלום עם גרמניה, המצעד במהרה הפכך לאירוע אלים שגרר אחריו למעצרים ושפיכות דמים, מנקודה זו התפתחה לה התנועה בקריאה לשינוי סדרי עולם פוליטיים וחברתיים וציינה נקודת מפנה בפוליטיקה הסינית שנקראת "פוליטיקת ההמונים".[6]

שיטונג – פרוש מילולי ל- "שיטה" בסינית וכוונתו למספר ביורוקרטיות שאמורות לטפל במשימה שההנהגה מעוניינת לטפל בה. בראשות השיטונג עמדת קבוצת הנהגה קטנה שבראשה יושב חבר וועדה של הפוליטביורו. ישנם שישה שיטונגים בעלי חשיבות ייחודית בסין: מפלגה, ארגון וכוח אדם, תעמולה וחינוך, עניינים פוליטיים ומשפטיים, אוצר, כלכלה וצבא. [7]

גואומינדנג- מפלגת העם והמולדת – מפלגה מהפכנית שנוסדה ע"י סון יאט סן בשלהי המאה-19, שמטרתה להקים מסין דמוקרטיה מערבית שמבוססת על יד שלושה מרכיבים: לאומיות – שמבוססת על הרעיון שסין הקיסרית תהפוך ללאומיות עם משמעות של הזכות להגדרה עצמית,

דמוקרטיה – מבוססת על "זכויות העם" ולא כמשמעותה ל"שלטון העם", ועצמאות כלכלית – מבוססת על הרעיון שעל המדינה להשקיע בתשתית הכלכלית כדי להתקדם למאה 20 (שוק חופשי, תיעוש, וחלוקה יותר צודקת ושוויונית של אדמות בחברה).[8]

אירועי טיאננמן – סדרת מחאות בעיקר של סטודנטים ואינטלקטואלים בסין בדרישה לערוך רפורמות דמוקרטיות במדינה. האירועים שהתרחשו ב-1989 ובמרכזן האירוע בליל 4 ביוני בכיכר טיאננמן, בא הצבא נכנס לעיר כדי לחסל את עיקר המחאה שהתרחב לכמות של אלפים רבים של בני אדם, הכניסה הצבאית שודרה בערוצי הטלוויזיה שתיעדו מרחץ דמים באש חיה נגד המפגינים. האירוע הסתיים בשליטה צבאית בעיר ומאות רבות של הרוגים. [9]

מהפכת התרבות – אירוע יזום שמוביל מאו ב-1966 ונמשך כשלוש שנים ומטרתו לנער את החברה כולה, קמפיין זה הופנה נגד הבירוקרטיה והמערכת הממשלתית של המפלגה וזאת כדי להשיג 4 מטרות: 1) החלפת יורשיו -לפגוע ביורשים הפוטנציאלים, 2 ) הטלת משמעת על הביורוקרטיה - כדי להוריד בערכה וסמכויותיה, 3) חשיפת הצעירים לחוויה מהפכנית- הדבר ייפתח לצעירים אישיות חזקה עם מחויבות למדינה, 4) העמקת השוויוניות – קולקטיביזם וצניעות. צמצום הפערים בין העירים לכפרים. [10]





[1] עודד ערן, "דיקטטורות, ברית המועצות בתקופת סטלין, משטר טוטליטרי וקומוניסטי", האוניברסיטה הפתוחה, יחידות 5-6, עמ' 111-113.

[2] שם, עמ' 56-57.

[3] שם, עמ' 118-119.

[4] שם, עמ' 27-28.

[5] שם, עמ' 91-95.

[6] קנת ליברטל, "דיקטטורות, הממשל בסין – ממהפכה לרפורמות", האוניברסיטה הפתוחה, יחידות 7-8, 37-39.

[7] שם, 253.

[8] שם, 39-40.

[9] שם, 167-170.

[10] שם, 132-133.





Tweet