תפריט

מוחמד - בין מכה למדינה

מאת: ד.ב.
תאריך: 19.11.2008

המסורת המוסלמית והמחקר ההיסטורי מבחינים בין שתי תקופות נבואתו של מוחמד, תקופת מכה ותקופת אל מדינה. מחד, קיימים שינויים בהתפתחות המסורת המוסלמית בין שתי התקופות ומאידך, קיים שימור והמשכיות של המסורת כפי שהייתה בתקופת מכה.

השינויים שחלו בהתפתחות המסורת המוסלמית :

תקופת מכה- התפתחות המסורת באסלאם במכה בהתחלה התפרסה בעיקר בהיקף המשפחתי של מוחמד , בתחילה דעותיו התקבלו בשלילה בקרב המשפחה . כאשר עמר אבן אלח'טאב חותנו של מוחמד קרא מכתבי הקוראן הסכים לקבל על עצמו את האסלאם . עמר אבן אלח'טאב היה בעל מעמד חשוב והצטרפותו לאסלאם חיזקה את עמדתו של מוחמד והקנתה לו ביטחון. בתחילה ניסה מוחמד להציג את המחנה המשותף בין האסלאם לדת (אמונה) הקיימת ולאו דווקא לשלול על הסף אותה (משם נלקח השם אללה שהיה אדון הכעבה) ואף לא סתר את קיומן של שתי בנותיו של אללה.[1] אי לכך תגובתם הראשונית של אנשי מכה התקבלה בסבלנות מסיומת שהרי לא היה איסור על אדם להאמין בכל אשר הוא חפץ.

אך כאשר חזר מוחמד מהסכמה על קיומן של בנותיו של אללה החריף העימות בינו לבין שבט קריש , דעותיו ואמונתו התקבלו בשלילה מוחלטת עד כדי כך שחייו שרו בסכנה ורק בזכות חסותו של דודו אבו טאליב (שהיה בעל מעמד מכובד) לא קרה לו מאומה .

בהתחלה רוב המצטרפים לאסלאם היו אנשים מפשוטי העם , פיסחים ובעלי מום, אנשים שלא בהכרח התקבלו בברכה בפני הרוב ולא היה להם ממה להפסיד מלהצטרף לאסלאם שהרי שם התקבלו בברכה.

במכה באותה תקופה לא היה שלטון כללי אלא התפלגות לשבטים ובתי אב ומטרתו של מוחמד הייתה להשפיע על ראש המשפחה וכך המשפחה כולה תלך בעקבותיו . מאמיניו של מוחמד אשר נטשו את משפחתם חייו בצל הסכנה שמה משפחתם תרדוף אותם ולכן מוחמד שלח אותם למצוא מחסה באתיופיה. לאחר מות דודו של מוחמד , פגה חסותו וחיו היו תחת סכנה מרדיפת כל מתנגדיו ולכן נאלץ מוחמד לחפש גם כן מחסה בערים או מדינות שכנות.

לסיכום - מעמדו של מוחמד במכה היה של אדם נרדף ושנוא על ידי הרבים ובעל קהל מאמינים דל. האסלאם הייתה אמונה שעברה ברשות היחיד ובין קבוצת מאמינים קטנה.

תקופת מדינה- במהלך חיפושו של מוחמד אחר מחסה בערים שכנות למכה הוא נתקל בקבוצה של שישה אנשים מהשבט ח'זרג' מיתרב . אותם אנשים הזמינו את מוחמד לבוא ולהתגורר ביתרב וזאת מתוך שתי סיבות עיקריות שמתבססות על הסכסוך הבין-שבטי שהיה באזור. הסיבה האחת הייתה תקוותם של התושבים שאם יצטרף איש רוחני מאזור אחר הוא יוכל לפתור את הסכסוך שהיה בניהם והסיבה השניה הייתה שיהודי מיתרב שמעו על נביא שעומד לבוא לעיר ורצו לקדמו בברכה. מכן או מכן מוחמד התקבל בברכה במיתרב אך מעמדו וחשיבותו גדלו כאשר הגיע לעקבה , שם חתם על חוזה עם קבוצת אנשים גדולה שקבלה על עצמה את האסלאם וקבלו את מוחמד כבן משפחה . מוחמד קרא למאמיניו אשר במכה להגר למדינה ולהתנתק מבני משפחתם . אותם מהגרים שנקראים המהג'ירון ביחד עם תושבי מדינה הקיימים שקיבלו על עצמם את האסלאם שנקראים האנצאר הפכו ביחד לקהילת מאמינים דתית ופוליטית גדולה (אמה) שהלכה והתעצמה .

לסיכום - מעמדו של מוחמד במדינה הוא בעל חשיבות והשפעה , בעל קהל מאמינם רחב . האסלאם מתפרשת על כל מדינה , ומתחילה להתבסס כדת בעלת שלטון וסדר פוליטי עם מסורת וחוקים משלה.





[1] סורה נ"ג, פסוקים יט-כ.





Tweet