תפריט

יהודים תחת האיסלאם

מאת: ד.ב.
תאריך: 12.6.2008

עוד במאה הראשונה לספירה הוגדרו היהודים והנוצרים תחת חוקי עמר כד'מים (בני חסות) והותנו להם תנאי מחייה מיוחדים תחת חסותם של המוסלמים . התנאים כללו תשלום מס ג'זיה ובתמורה קיבלו חסות ביטחונית ומשפטית מהמוסלמים. כמו כן היה על היהודים והנוצרים להבדל מהמוסלמים בלבוש ייחודי , חל עליהם איסור לרכוב על סוסים ואיסור על בניית בתי תפילה חדשים . רוב הזמן המוסלמים התנהגו באיפוק כלפי הד'ימים ולא תמיד כפו עליהם את חוקי עומר בשל אינטרסים כלכלים ומינהל המדינה .

מעמדם של הד'ימים הושפע ממעמדם של אנשי העלמאא , ככול שאנשי העלמאא היו בעלי חשיבות והשפעה בעולם המוסלמי כך מעמדם של הד'ימים ירד .

בשלהי המאה העשירית גבר הביקוש בשילוב הד'ימים במקומות עבודה בעלי חשיבות בחברה המוסלמית, כגון בנקאים, רופאים, בעלי מלכה וכו ובכך גם שופר מעמדם בחברה.

בשל המלחמות שנכנסו אליהם המוסלמים במאה העשירית הן נגד הצלבנים במסע הצלב והן נגד המונגולים וכובשים אחרים, התחזק מעמדם של אנשי העלמאא היות והשליטים המוסלמים נזקקו לאנשי דת קנאים שיגבשו ויאחדו את העם לטובת תמיכה בשילטונם.

העלמאא ראו בחומרה שחוקי עמר ותקנות השריעה לא מתקיימים כהלכה ויצאו בקריאות נגד מעמדם המשופר של הד'ימים. בנוסף נוצר לחץ מהאוכלוסייה המוסלמית אל מול השלטון לדחוק ולפטר את הלא-מוסלמים מהמשרות המנהליות ולמנות במקומם מוסלמים. כך במאה ה-12 עד המאה ה- 14 עם התגברותם של הנסיונות לאכוף את חוקי עמר ירד מעמדם של הד'ימים בחברה המוסלמית.

בנוסף בשל המצב הכלכלי הקשה שנכנסו אליו השליטים המוסלמים בעקבות המלחמות, שונתה שיטת השלטון למשטר צבאי פיאודלי – שיטת האקטאע [1] . בעקבות כך מעמדם של הד'ימים אף ירד עוד יותר וגבר הלחץ הכספי על האוכלוסייה.





[1] חכירת קרקעות





Tweet