תפריט

התפתחות ההלכה האיסלאמית

מאת: ד.ב.
תאריך: 10.10.2008

החדית' - הוא סיפור או אמירה המספרת על מעשיו של מוחמד . החדית' מונה ספרות עצומה של מוסרים שעברו במשך הדורות עד שנכתבו , בדרך כלל עברו המוסרים מפה לפה ולכן לכל אחד מהם יש שושלת יוחסין שעוקבת עד למקור הראשוני שמספר אותו.

אומנם הקוראן קדוש יותר מהחדית' אך חשיבותו של החדית' בהתייחס להלכה המוסלמית אינו יורד משל הקוראן.

בחדית' מופיעים סיפורים על מנהגיו ודרך פעולתו של הנביא מוחמד שהם אמורים לשמש כדוגמה ומודל חיקוי לדרך החיים האידיאלית של המוסלמי המאמין .

. לחדית'ים הייתה השפעה רבה על ההלכה המוסלמית ולכן אף הומצאו חדית'ים כדי להשפיע או לשנות הלכות "לא ראיתי אנשים טובים משקרים בשום עניין כפי שהם משקרים בנוגע לחדית'". [1]

המחדית'ון היו אלו שעסקו באיסוף , ומיון החדית'ים . מטרתם הייתה לעקוב ולבדוק לעומק את אמינותם של החדית'ים הרבים ולפעמים אף נדרש היה מהם לצאת למסעות בעולם על מנת לבדוק זאת.

עם הזמן חכמי הדת אף פיתחו מדע של ביקורת החדית' על מנת להבחין בין מהימנותם של החדית'ים הרבים ולמיינם לפי דירוג של חשיבות ואמינות . הביקורת הייתה בנויה לפי שלשלת המסירה של החדית' על פי מקום וזמן . חלוקת חשיבותו של החדית' הוגדרה לפי שלוש קטגוריות : צחיח – מהימן , חסן – מהימן אבל פחות , דעיף – חלש.

בעקבות תהליך ביקורת החדית'ים התפתחו החדית'ים כספרות עזר המשמשת כביוגרפיה של מוסרי החדית' , אחת השיטות המקובלות היא הטבקאת (שכבות) בה האישים מופיעים לפי סדר הדורות. שיטות אחרות מחולקות לפי מחרוזות , אזורים ואסכלות הלכה.

החדית'ים תורמים הרבה לטובת המחקר ההיסטורי . המחקר המודרני מתבסס בעיקר על תוכן החדית' (כגון צורת כתיבה תוכן או שפה) ולאו דווקא על שלשלת המוסרים אחרי מותו של מוחמד היות וקיים אנאכרוניזם .

חוקרים אחדים כמו גולדציהר או יוזף שאכט , טוענים כי מרבית החדית'ים נוצרו דורות מאוחרים יותר לאחר מותו של מוחמד ולא מתקופתו על מנת להשפיע על השקפה מסוימת בהלכה המוסלמית והיו בעלי אינטרס של היוצר או השליט באותה תקופה או אזור . ניתן ללמוד מהחדית'ים על ויכוחים פוליטיים וסכסוכים בעינייני השושלת , בעיות בענייני ההלכה שעלו באותה תקופה ועוד.

כיום ישנם חוקרים שחולקים על דעותיהם של גולדציהר ויוזף שאכט וטוענים כי חלק גדול של החדית'ים אכן נוצר בתקופתו של מוחמד , וכי היו מגילות או דברים שנרשמו מפיו של מוחמד ועברו כך מדור לדור.

המעתזילה - פירושה התבדלות ונקראה כך בשל פתיחותה לפילוסופיה ההלניסטית . תנועה זו התפתחה בסוף תקופת בית אמיה אך התגבשותה חלה בתקופת בית עבאס . תנועה זו באסלאם מנתה כחמי אסלאם אשר היום בקיאים בדת ובהלכה , חלקם אף נמנו מהמתכלמון [2] והיות כך הם היו סקרנים להיפתח לפילוסופיה ההלניסטית כדי להעלות תיגר ושאלות באשר הימנותו ומקורו של אללה . אמונתם הייתה חזקה דיו ולכן לא חששו לעלות דעות ושאלות שעלולות להביע ספק באמונתם. הכרתם עם הפילוסופיה ההלניסטית התחילה עם תרגומי כתובים של פילוסופים יווניים ובכך אנשי המעתזילה ראו חשיבות בהפעלת ההיגיון השכלי ולאו דווקא התבססות על הלכות ואמונה ללא חשיבה שכלית .

למרות שהמעתזילה עמדו והגנו על אמונתם ועקרונות האסלאם (אחדות האל וכוחו הכל יכול) שאלות מתפיסת היסוד של הפילוסופיה היוונית כמו מהות האל וטיב היחס שבינו לבין בני האדם עלו על הפרק .

יריביהם החדית' שהיו דבקים במסורת כלשונה , ראו בפתיחות לפילוסופיה היוונית כאיסור חמור היות ושאלות מסוג אלו עלולות לעלות ספקות באותם אנשים שאמונתם באללה חשלה וטענו כי אמת דתית אינה מחייבת הוכחה היות שמקור ההתגלות האלוהית עבר מדור לדור.

קיימות שלוש מחלוקות עיקריות בין במעתזילה לבין מתנגדיה :

הצדק האלוהי המוחלט – אנשי המעתזילה בניגוד למתנגדיה , טענו כי אין זה אפשרי שאללה בעל הצדק המוחלט יקבע את כל מעשי האדם בטרם היוולדו ואז ישפוט אותם על כך , מכך נובע כי כל אדם אחראי על מעשיו והבחירה לחטוא היא אינדוידואלית לכל אדם ועל כך ייענש .

אחדותו השלמה והצרופה של האל – טענו המעתזילה כי אסור לראות להשתמש באללה עם ביטויים אנושים כגון- "יד האל" או "האל יושב על כסא רם ונישא" היות ואללה הוא אל רוחני רם ונישא ולא אנושי בעל גוף בשר ודם וטענו כי כל הביטויים הנ"ל המופיעים בקוראן הם רק מטאפורות שמסמלות את כוחו ועוצמתו של אללה , למשל יד של אללה מסמלת את האצלת החסד של אללה.

בריאת הקוראן – אנשי המסורת הקוראן היה קיים מאז ומעולם כשם שאללה . לעומת זאת אנשי המעתזילה התנגדו לתפיסה זו היות וזה מעלה בספק את אחדותו של אללה משום שניתן להבין מכך שאללה לא אחד ויחד בקדושתו אלא שנים הם – אללה והקוראן. טענו אנשי המעתזילה כי אללה אחד הוא והיה קיים מאז ומעולם ואילו הוא זה שברא את הקוראן .

ויכוח זה אם הקוראן נברא על ידי אללה או שמה היה כמו אללה מאז ומעולם הפך לאחד הויכוחים הגדולים באותה תקופה , עד שקם אבו אל חסן אלאשערי [3] וטעם שהוא חוזר בו מדעותיו המעתזיליות והציע פשרה כי אין הקוראן נברא על ידי אללה , ואין הוא היה מאז ומעולם, אלא הקוראן הוא דברי אללה שנאמרו לשליחו מוחמד . תפיסה זו התקבלה בקרב כל המוסלמים עד היום.

ארבעת אסכולות ההלכה באסלאם – בעקבות המחלוקת בין בעלי המסורת לבעלי הדעה התפתו אסכולות איזוריות המבוססות על הסמכות האישית של מורי הלכה גדולים שעם הזמן תלמידיהם קידשו והפיצו את תורתם ושיטתם. וכך במאה התשיעית נתגבשו ארבע אסכולות

משפטיות המוכרות באסלאם עד ימינו :

ערכאות השיפוט האדמיניסטרטיבי ותהליך התפתחותן – לאחר התמסדות ההלכה המוסלמית (השריעה) מונה קאדי כשופט עליון לעניינים הלכתיים ומדיניים. במאה ה14 בהשפעת התפתחות ערכאות שיפוט אדמיניסטרטיביות בעולם מנה אבן ח'לדון ארבע ערכאות שיפוט המשלימות זו את זו ומטרתן ליעל את מערכת במשפט.

ידיעה זאת באה לידי ביטוי בקשר ההדוק שבין המורה לתלמיד ובהארה רוחנית מאללה ולאו דווקא בלימוד ובשינון עצמו. עיקרה של המערפה אינה מתבטאת בקיום המצוות והלימוד על מנת להשיג את השכר מאללה, אלא עיקרה הוא אהבת האל בלב שלם, אהבה שנקרת – מחבה או עשק והיא אחת החוויות החזקות ביותר שבשיטה הצופית.





[1] חדית' מפיו של יחיא אבן סעיד (מת בשנת 760).

[2] מתכלמון – חכמי דת שהתאפיינו בויכוחים תיאולוגים נגד מוסלמים ולא מוסלמים.

[3] אבו אל חסן אלאשערי (873-935)– היה חכם ומקובל והשתייך למעתזילה.





Tweet